שנים אני יוצרת.
מאז שאני ילדה.
עברתי מתחום לתחום במהלך השנים,
למדתי עוד ועוד
תחומים,
חומרים,
וטכניקות.
בחלקם עסקתי באופן מקצועי וחלקם נשארו תחביב
או עיסוק כזה של מידי פעם,
בשביל הנפש,
בשביל הכיף שלי.
המצלמה תמיד היתה שם.
תמיד היתה חלק ממכלול הציוד היומיומי שלי.
היו תקופות שהיתה בשימוש יומיומי, והיו תקופות שהכבידה.
בשנים האחרונות, גיליתי אותה מחדש,
הפעם מתוך המקום המקצועי.
מצאתי לנכון להעמיק את הידע המקצועי שלי, לדייק, להרחיב את היכולות.
ללמוד זוויות וטכניקות חדשות.
להכיר תחומי צילום נוספים.
כיום היא מלווה אותי יומיום. למעשה, גם כשהיא לא עלי, העיניים שלי כבר יודעות לעשות את העבודה.
הן יודעות לתפוס את הרגע, לפעמים אני מצטערת שהיא לא עלי כדי לתעד, ולפעמים אני מזכירה לעצמי להנות גם דרך העיניים. לא הכל חייבים לתעד.
המצלמה לימדה אותי לראות את היופי גם בפרטים הקטנים והפשוטים שייתכן ולא הייתי מתעקבת עליהם ביום יום.
כן, מי ידע כמה חלודה היא צבעונית ויפה.
כמה נמלים הן מרתקות.
ושסדקים יכולים להיראות כמו ציור.
המצלמה לימדה אותי לראות את הדברים מכל מיני זוויות, ולהבין שלי יש את הפריבילגיה לבחור את הזווית המתאימה עבורי.
המצלמה לימדה אותי לראות את העולם דרך הקרופ שאני בוחרת
מה זה ״קרופ״ אתם שואלים…?
קרופ היא פקודת חיתוך בעריכה. בעזרתה העורך בוחר מה נכנס לתוך הויזואל.
אז בהזדמנות זו,
בפתיחתה של שנה חדשה, אני מאחלת לכל חברי, מכרי, משפחתי ועוקבי,
לבחור את הזוויות ואת ״הקרופ״ הנכונים עבורכם,
וכל מה שתרצו שיישאר מחוץ לפריים של החיים שלכם, כך יהיה!
שתיהיה שנה טובה מכל זוית שתבחרו :)
* בתמונה, אני, בוחרת בזווית אחרת :)
צלמת מוכשרת, כותבת רגישה ובכלל מקסימה שכמותך. שתהיה לך שנה טובה ונפלאה ומלא זוויות ותמונות שתוכלי לקקרפף לפי רצונך. אוהבים אותך, איילה ושמוליק